איך נולד Artive?
איך רעיון נולד?
הרבה שנים לימדתי אמנות. זה היה בדרך הידועה שהכרתי – לומדים על אמן בכיתה וכל התלמידים יוצרים בעקבותיו ובהשראתו. זה היה תחום שאהבתי, שהייתי מחוברת אליו במשך שנים, שלמדתי אותו בעצמי – אבל למרות הכול, הרגשתי שמשהו חסר. שיש לתחום האמנות הרבה יותר מה להציע לתלמידים. שדרך האמנות – שמראש מאפשרת מבט אחר – אוכל לראות טוב יותר את התלמידים שלי. לא רק כתחום דעת נפרד; הרבה הרבה מעבר.
אחרי שבע שנים של הוראה יצאתי לתכנית למורים מובילים, ושם המחשבות התגבשו לרעיון, שהפך לתכנית Artive. ארט – אמנות. טיב – איכות ומשמעות. וביחד "ארטיב" – כותרת שמשלבת את הכול לכדי פעולה. המטרה הייתה לבנות משהו חדש: להשתמש בתחומי האמנות כדרך להסתכלות על כלל הלמידה בבית הספר –
-
לאפשר לתלמידים לפתח את מיומנויות הלמידה שלהם ועל הדרך לבטא את עצמם. ילדים לומדים טוב יותר כשהם יכולים לבטא את היצירתיות שלהם.
-
לאפשר לנו כצוותי הוראה לראות ולהיטיב להבין את התלמידים. מורים מלמדים טוב יותר כשהאווירה בכיתה פתוחה ומאפשרת יותר.
גייסתי מורות נבחרות, ובמשך ארבע שנים פיתחנו את התכנית, בחשיבה משותפת, בהתאמה למקצועות שונים (כן, ארטיב יעיל גם במתמטיקה), בדיוק הפרטים ובפיתוח היכולות. הבנו שיש צורך במודל חדש. קשה למורות לראות את כל התלמידים בכיתה, להביא אותם לתחושת הצלחה, וכל זה תוך לחץ אינטנסיבי להספיק חומר. הבנו יחד שהאמנות יכולה לתת מענה למגוון הילדים בכיתה.
בשנה החמישית החל לפעול פיילוט בבית ספר "דקלים" בעמק המעיינות, שבו שולבה שעה שבועית של "שילוב אמנויות" במערכת. ליוויתי את כל המורות בתהליך.
איך זה עבד?
תכנית ארטיב דורשת גם מהמורות לצאת מאזור הנוחות. זה לא תמיד פשוט בהתחלה להוביל את הכיתה לתוך העולם הזה. בראשית הדרך המורות חששו מלשיר, לשחק ולהביע את עצמן בדרך אמנותית. אבל ברגע שהן ראו אותי מלמדת כך בשיעורי המודלינג ואחר כך עשו זאת בעצמן, הן הבינו שזה אפשרי, שהן לא חייבות להיות זמרות או שחקניות מקצועיות, ושזה אפקטיבי עבור התלמידים. מהר מאוד הן לא רצו להפסיק.
המטרה בשילוב האמנויות בכיתה הייתה לאפשר לתלמידים להעז, לפרוש כנפיים ולצמוח. לא ההתפתחות האמנותית נבחנת, לא הכישרונות של המורה או של התלמידים. ההצלחה היא בחיבורים בכיתה, בגילוי הרבדים החדשים אצל התלמידים ובתהליכים שנוצרים כתוצאה משילוב האמנויות.
האמנות הצליחה לגעת בהמון רבדים בקרב התלמידים והמורות. היא אפשרה לפתוח את הלב, לקיים שיח ולזהות יכולות והתנהגויות שלא זוהו קודם לכן. לא כל ילד וילדה קולטים ומצליחים ללמוד בדרך השגרתית, ולאמנויות יש כוח עצום בקידום הלמידה, האקלים החברתי וההתפתחות הרגשית. שילוב האמנויות בכיתה מאפשר לתלמידים דרכים נוספות להביע את עצמם, במיוחד בכיתות גדולות. המורות במיזם דיווחו כי באמצעות שימוש באמנות הצליחו להעביר יותר חומר בפחות זמן, כי תלמידים שלא היו מעורבים בלימוד בעבר הביעו את עצמם וכי גם הן עצמן גילו מחדש את התלמידים ושמו לב להיבטים נוספים בהתנהלותם, כתלמידים, כחברים וכבני אדם בכלל.
בבית הספר "דקלים" שולב מרכיב נוסף וחדשני: סטודיו פתוח, חלל אינטראקטיבי מחוץ לכיתות, שאפשר למורות ולמורים להשתמש בו ללימוד בדרך אלטרנטיבית, שונה מהרגיל. הסטודיו נתן לצוות כלי נוסף לשילוב האמנויות.
תוכן נוסף שהפקתי בשמונה השנים האחרונות היה "יום אמנות" בבית הספר – יום שבו התלמידים והצוות עוסקים וממוקדים באמנות. אחת הדוגמאות המוצלחות ליום כזה הייתה יום שעסק ב"מפות", ובו נגענו במפות העולם (לימודי גאוגרפיה), מפת שולחן (אוכל, חיבור בין־דורי ומשפחה) ובעוד מפות. הפסטיבל הגדול הזה הוא יום שיא משמעותי בבית הספר וממשיך להתקיים כבר שנים.
כיום, לאחר שהמורות בתכנית זכו להכשרה וליווי, המורות מסוגלות לקיים בעצמן בכיתות את שילוב האמנויות בשיעורים ועושות זאת בקביעות ובהצלחה רבה.
מה הלאה?
על פי דו"ח עתיד המשרות של הפורום הכלכלי העולמי, שלושת הכישורים החשובים ביותר שדור העתיד יזדקק להם כדי לשגשג בחיים הם פתרון בעיות מורכבות, חשיבה ביקורתית ויצירתיות. שלושת הכישורים האלו הם בדיוק מה ששילוב אמנויות בתחומי הדעת מפתח.
אני מציעה מגוון דרכים להטמעת שילוב האמנויות במוסדות החינוך ובבתי הספר. מיזם ארטיב הוא מודל ייחודי במדינת ישראל, שמשתמש במה שנתפס כתחום דעת נפרד לשינוי פני כלל הלמידה במוסד החינוכי. המיזם, שזכה לתמיכת החממה העסקית בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, נועד לפתח את הלמידה החברתית־רגשית ולחולל שינוי משמעותי ומיטבי בקרב התלמידים. בהרצאותיי אני שומעת שוב ושוב ממורים כמה המיזם מחדש להם ואיננו מובן מאליו עבורם. המטרה שלי היא שיותר ויותר מורים ישירו מתמטיקה, יציירו גאוגרפיה, ירקדו תנ"ך.
מזמינה אתכם להצטרף אל המסע שלי, לגלות את הכוח הטמון באמנות ולהיות חלק משינוי משמעותי במערכת החינוך – עבור דור העתיד שלנו.
